קורות חיים
בן שרגא ובריינה. נולד בח' בכסלו תרס"ח בעיר ליבאו שבלטביה במשפחה ציונית ותיקה ומשחר ילדותו ערג לארץ. בעודו נער קטן נעלם פעם מבית הוריו וכשהוחזר כעבור שעות מספר מקצה העיר סיפר כי יצא לעלות לארץ ישראל.
בהתבגרו תיכנן תכניות עליה והיה חוסך מפרוטותיו למטרה זו. לאחר המלחמה העולמית הראשונה נפתחה בריגה הגימנסיה העברית הראשונה וטוביה היה בין ראשוני תלמידיה. משסיים את בחינות הבגרות היה מחבריה הפעילים של חוות-ההכשרה הראשונה בלטביה, בכפר סטוקי.
אחד המבקרים הראשונים בחוה זו היה זאב ז'בוטינסקי המנוח ובהשפעתו יצא טוביה בשנת תרפ"ה לרכוש השכלה חקלאית אוניברסיטאית בטולוז שבדרום צרפת. בתוך קהל הסטודנטים והקהילה היהודית שבטולוז היה אחד הפעילים בענייני ציונות, הקרן הקיימת לישראל, "הגנה" וכו'. לאחר שכתב בבחינות הגמר חיבור על "גידול ההדרים בארץ ישראל", הוכתר בתואר מהנדס חקלאי ובשנת תרפ"ט עלה לארץ והתיישב בחדרה, בה גרו גם הוריו.
מהיותו מומחה בפרדסנות נמסרו פרדסים במושבה להנהלתו. כבר במאורעות תרפ"ט, חודשים אחדים אחרי עלותו לארץ, היה פעיל ב"הגנה" המקומית. בשנת תרצ"ו עבר לירושלים, לאחר שנשא אשה ונתמנה כמדריך חקלאי בחברה הארצישראלית למשכנתאות חקלאיות. למרות עבודתו בחברה, שהיתה ממשלתית למחצה, המשיך בפעולתו ב"הגנה" בכינוי "עזריה".
אם כי היה למעלה מגיל הגיוס ואב לשלוש בנות, נתייצב להגנת ירושלים עם פרוץ מלחמת השחרור בכסלו תש"ח. הוא הוסיף לעבוד במשרד, בו נפגש עם ערבים ואנגלים והשיג ידיעות חשובות ל"שירות המודיעין" של ה"הגנה". סמוך להכרזת המדינה פסקה העבודה במשרדו וטוביה יצא לגיוס מלא, צורף לחזית הדרום והשתתף בכיבוש קטמון. עלה על מוקש ביום כ"ה באייר תש"ח בלכתו בתפקיד לאחד הבתים שבין בקעה ומקור-חיים ונהרג יחד עם שנים מחבריו.
היה קבור בשייך-באדר א' וב-10.9.1950 הועבר למנוחת-עולמים להר הרצל בירושלים.