טוראי צח לביא ז"ל

קורות חיים

צח, נולד ב- 3.4.77, ט"ו בניסן תשל"ז, להוריו טובה וליאור.

צח היה דור חמישי למייסדי חדרה. כתות א'-ח' למד בביה"ס היסודי ע"ש אחד-העם. שלוש שנים ראשונות בתיכון למד בביה"ס "עמל" במגמת חשמל. שנה רביעית בתיכון למד בביה"ס "אתגר" שנפתח באותה שנה. הוא היה ראשון למקבלי תעודת בגרות בבית-ספר זה.

בשנים הראשונות ללימודיו בביה"ס היסודי שיחק בבית-הספר לכדורסל של "מכבי" חדרה ובהמשך בליגה לילדים ונוער. עם תחילת לימודיו בתיכון, בשנת 1991, הצטרף ללהקת המחול של יהודית שוויצר ורקד בה כ- 3 שנים. בקיץ 1992 עבר קורס של משצ"ים (מדריכי שלח צעירים) ובשנת הלימודים שאחריה - בכיתה י' - תיפקד כמש"צ בשעורי שלח. בשנה זו גם השתתף בפרויקט של יזמים צעירים מטעם מכון ואן-ליר.לפני גיוסו לצבא, ביולי 96', נסע לטיול משפחתי לאיטליה למשך שבועיים. שלושה שבועות לאחר חזרתו נסע שוב, עם חמישה מחבריו, לפסטיבל מוזיקה בעיר רידינג שבאנגליה ולסיור קצר בלונדון.

צח התנדב לשרת בתותחנים והתגייס ב- 27.3.96.

ב- 11.5.96 כ"ב באייר תשנ"ו נהרג בעת מילוי תפקידו.

צח נולד יפה תואר וגדל להיות עלם חמודות. כבר מילדותו היה לו חיוך שובה-לב שליווה אותו כל ימי חייו הקצרים. היה לו קסם מיוחד במינו: כילד משך אליו את מבטם ותשומת לבם של כל הקרובים לו ובהתבגרו קנה לו חברים וחברות רבים.

צח אהב את החיים. הוא היה בן מסור להוריו, העריץ את אחותו הבוגרת עדי, ואהב את אחיו הצעיר - רן. הוא היה ילד שובב תמיד עם חיוך וקריצה, ואת הלימודים לא לקח ברצינות מרובה. מאחר והיה לו חוש ביקורת מפותח, היה מחליט לעצמו לאיזה מקצועות להקדיש זמן ועל אלו לותר... אך כשהיה צריך, הוא למד ואכן קיבל תעודת בגרות עם סיום לימודיו. ועל זה אמר עליו אמנון, מנהל ביה"ס "אתגר": "כשהוא ננעל על מטרה היה ברור שיצליח".

צח היה נער חברותי בצורה יוצאת דופן. בכל מקום בו היתה לו פעילות הוא רכש חברים רבים. הוא היה חבר טוב ונאמן.

תמיד התנדב לעזור כשהתבקש או כשראה צורך בעזרה.

היה לו חוש הומור מיוחד וחבריו החיילים, משהותו הקצרה בצבא מספרים כי ברגעים הכי קשים "היה מרים להם את המוראל". המ"פ מספר כי "היה מהחיילים שמשמשים דוגמא לחבריהם - והיה מתייצב ראשון למסדרים ומזרז את השאר".

צח היה רגיש. תכונה זו הקנתה לו אהבה גדולה לאומנות ולמוסיקה קלאסית - למרות שלא ניגן. הוא אהב מוסיקה מכל הסוגים וכמו כל נער מתבגר אהב להקות רוק ובילוי בפאבים, אך מוסיקה קלאסית היתה אהבתו הנסתרת.

בביקור המשפחתי באיטליה לפני גיוסו לצבא, הוא התעניין לעומק ביצירות האומנות הרבות שאיטליה מוצפת בהם. את פסל "דוד" המפורסם הוא סובב מספר פעמים כדי לבחון אותו עוד ועוד. כאשר חבריו הקימו להקה הוא התנדב לעזור להם בארגון ובהגברה ובילה איתם הרבה, כדי לספק את אהבתו למוסיקה. בבית הספר התיכון "עמל" היה מארגן את כל הפעילויות החברתיות של הכיתה ולפי דבריו של מחנכו יגאל הינדי היוזמה והמיומנות הגדולה של צח "עשו אותו מובטל כמחנך".

את תכונותיו של צח ידעו לסכם חבריו מהצבא שהכירו אותו שישה שבועות בלבד: "צח מבפנים ולביא מבחוץ".