סמל סמדר אבטליון ז"ל

קורות חיים

בת שושנה ודן ז"ל, נולדה ביום ט"ז בכסלו תשכ"ג (13.12.1962) בחדרה. בשנות חייה הראשונות גרה סמדר בשכונת בית אליעזר שבחדרה, בה סיימה שש שנות לימוד בבית-הספר היסודי "קפלן". לאחר מכן, כשעברה להתגורר בחלק אחר של העיר חדרה, המשיכה וסיימה את לימודיה היסודיים בבית-הספר "אחד העם". את לימודיה התיכוניים החלה בבית-ספר "תיכון חדרה", אולם מקץ שתי שנות לימוד החליטה לעבור וללמוד בבית-הספר החקלאי בפרדס-חנה, שם סיימה את לימודיה.

היא היתה בחורה יוצאת דופן, מקורית בלבושה, במעשיה ובדרך חשיבתה. סמדר ניחנה בחוש צדק מפותח, שהנחה אותה לאורך כל דרכה בחיים. כמו כן, היתה בעלת חוש הומור ומלאת שמחת חיים. היא אהבה בני אדם והתייחסה לכל אחד בנדיבות ובטוב-לב.

סמדר אהבה לעסוק בעבודות יד ובעתות הפנאי שלה היתה סורגת, רוקמת, מוכרת ולעיתים אף מציירת רישומים. היא אהבה מאוד בעלי-חיים, נהגה לרכוב על סוסים ותמיד היה כלב ברשותה. גם חיות אחרות זכו לתשומת ליבה ולטיפולה המסור.

סמדר התגייסה לצה"ל בשלהי ינואר 1981 והוצבה לשרת בחיל-כללי. לאחר הטירונות נשלחה לבסיס בצפון הארץ ושירתה בו כפקידת לשכה. היא היתה חיילת טובה ומסורה וזכתה להערכת מפקדיה על רגש האחריות שלה ועל יכולת הביצוע שגילתה בעבודתה. מפקדיה רצו לשלוח אותה לקורס קצינות, אך היא סירבה כי לא ראתה את עתידה במסגרת צבאית. בזכות אופיה הנוח וטוב-ליבה, היתה אהובה ומקובלת על חברותיה ועל חבריה ליחידה.

ביום כ"ה בטבת תשמ"ג (10.1.1983) נפלה סמדר בעת מילוי תפקידה. היא הובאה למנוחת-עולמים בבית-העלמין הישן בחדרה. השאירה אחריה אם ואח.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדה: "יש שהמוות תוקף אותנו באכזריות בל תתואר ואין לנו אלא להרכין ראש בפניו, לעמוד נדהמים ולנסות להתגבר. סמדי, שהיתה חיילת ביחידתי, היתה לא רק טר"ש סמדר אבטליון. היא עשתה את המוטל עליה בנאמנות, בחריצות ובלא דופי ואף מעבר לכך. היא רצתה להדריך חיילים, הוכשרה לכך ואף הדריכה. מעולם לא הסתפקה בשיגרה, ניסתה לעשות דברים מקוריים ויוצאי-דופן והצליחה, ובכך היה ייחודה".