סגן ראובן רוט ז"ל

קורות חיים

בן צבי ושושנה. נולד ביום ה' בתמוז תש"ו (4.7.1946) בתל-אביב, כחדשיים לאחר שאביו השתחרר משירותו בצי הבריטי. עם הוריו עבר למשק עין-חרוד ומשם למושב בית חנניה שממערב לבנימינה.

ראובן למד בבית-הספר היסודי בבנימינה. הוא עסק בפעילות ספורטיבית ב"הפועל" במושב והתבלט כתלמיד מוכשר במקצועות המדויקים וגם במלאכה. לאחר שסיים את לימודיו היסודיים, עבר לבית-הספר המקצועי תיכון בסמ"ת, שליד הטכניון העברי בחיפה. שם למד במגמה האלקטרונית, היה תלמיד מצטיין וסיים את לימודיו בהצלחה.

ראובן המשיך גם בפעילות ספורטיבית במסגרת הגדנ"ע. הוא ניחן בידי-זהב וגם בלב-זהב. היה אהוב על חבריו ומוכן תמיד לעזור להם. הוא ידע לא רק לתכנן, להרכיב ולטפל במכשירים טכניים וחשמליים שונים, אלא גם היה מוכן להקדיש מזמנו החופשי (המועט, אמנם) לסיוע לחבריו בלימודיהם ובתחביביהם. מלבד קריאה בספרים והאזנה למוסיקה אהב לבנות מכשירים אלקטרוניים. לאחר שסיים את לימודיו בבסמ"ת עבר ללמוד בטכניון בחיפה במגמת החשמל ומיום שסיים את לימודיו בטכניון ועד לתחילת שירותו הצבאי-הסדיר עבד חודשים אחדים, בתמנע, כמהנדס חשמל.

ראובן גויס לצה"ל בסוף אוגוסט 1968 והתנדב לשרת בחיל-האויר. כאשר הוצע לו לשרת חמש שנים בתמנע כמהנדס-חשמל במקום שירות צבאי סדיר, סירב באומרו: 'אינני מרגיש שלם עם עצמי. עדיין לא נתתי מספיק. לא תרמתי מספיק, לא לארץ ולא לצבא", לכן הצטרף לחיל-האויר, גמר קורס-טיס והוענקה לו דרגת סגן.

הוא הצטיין בקורסים צבאיים שעבר בחופשות במסגרת העתודה האקדמית של לימודיו בטכניון העברי. השתתף במלחמת ששת הימים ובשחרור השומרון. בחודש דצמבר 1970 נשא אישה מעולי אורוגואי, שהכיר כאשר שרתה כאחות בשירות צבאי בבית-החולים המרכזי בבאר-שבע ובנה לו קן משפחתי במקום עבודתו. את הדירה קיבל במסגרת שירותו, אך חיי האושר לא נמשכו זמן רב. הרבה.

אור ליום כ"ד באייר תשל"א (18.5.1971), כאשר היה נשוי שישה חדשים בלבד, נפל בעת מילוי תפקידו. הניח אישה בהריון. ובנו שנולד לאחר נפלו (בינואר 1972) לא זכה לראות את פני אביו. הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בבאר-שבע.