רב"ט שאול דויד כרמי רוטמן ז"ל

קורות חיים

בן זלמן וחנה לבית סלומון. נולד ביום ו' בניסן תר"ץ בחדרה.

בן בנם של מיסדי חדרה ופתח תקוה, ומהם ירש את אומץ לבו ואהבתו לארץ. שרשיותו הארץ ישראלית היתה טבועה בכל תכונותיו ומעשיו. בהיותו בן 6 שנים קיפח בשעת משחק עין אחת, אך מומו זה לא מנעהו אחר-כך משום פעולה אמיצה ונועזת. למד בגימנסיה והצטיין בחיבוריו הנאים. היה נער עם נערי ה"צופים" ואחר-כך בין מדריכיו המחוננים ביותר. בעל מרץ רב ויזמה וטמפרמנט לוחם, סוער ומסעיר.

היה חבר ב"הגנה" משנת 1943, עבד בשירות הידיעות, בו ביצע בהתלהבות ובמסירות מרובה תפקידים סודיים ואחראיים ביותר. השתתף בהעברת נשק והטמנתו, על אף הסיכון הרב הכרוך בדבר, בהעלאת מעפילים וכו'. עם הכרזת האו"ם, על אף היותו משוחרר מגיוס בשל מומו, התנדב מחוץ למקום מגוריו בשם דויד כרמי, מחשש שמא לא ייגייסוהו מכיריו בחדרה היודעים על חסרון עינו, ויצא ללוות את השיירה ליחיעם הנצורה. עם ההכרזה על המדינה בירך את סבו שזכה לכך ואילו הוא עצמו לא יזכה לחיות במדינה. עזב את בית-הספר בועים לפני הבחינות. בהיפרדו ממחנכו השמיע באזניו את טענותיו כלפי חבריו הממשיכים ללמוד וחיים אינם קודש למולדת.

"מדינה יש לכבוש בדם" אמר לאביו בשעת הפרידה האחרונה. נפל עם שאר גיבוריה של אותה השיירה ב-27.3.1948 והוא רק בן 18 ולא זכה לראות בהגשמת חלומו על תקומת "המדינה שתהווה גורם של קידמה ותרבות במזרח התיכון" כפי שהתבטא באחד מחיבוריו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנהריה ב-29.3.1948.