סרן יוסף ויינר ז"ל

קורות חיים

בן שלמה ופאולה. נולד ב-11 באוגוסט 1921 ברגנסבורג, גרמניה. הוריו, ציונים מאז 1900 חינכו את בנם לציונות מגשימה והוא עלה ארצה עם הוריו בשנת 1933 .למד בתל-אביב.

בשנות המאורעות תש"ו - תש"ט השתתף, על אף גילו הצעיר, כמקשר וכעוזר למפקד בהגנת תל-ליוטינסקי, מקום מגורי הוריו. בו בזמן שאביו היה בעמדה התגנב בנו החוצה אף הוא ורץ למילוי תפקידו. בשנת 1937 הפסיק את לימודיו והחל נודד ורץ כפועל חקלאי וכאיש "הגנה" פעיל אהב את עבודת-האדמה והיה נוהג לומר: כל עוד הטוריה בידי-לא אובד. כאיש -צבא מובהק התמסר כולו אחרי זמן-מה לתפקידי הדרכה במסגרת ה"הגנה". ניחן במיוחד בחוש ההתמצאות בשטח והיה לסייר מעולה.

לאחר שנים של עבודה מסורה ב"הגנה", בה הוכיח את כשרונותיו הצבאיים והפיקודיים, השתחרר כדי להשתתף בסמינריון עבד כמדריך נוער במוסד "אהבה" (שם נשא אשה), עבד במסירות ובהצלחה רבה עד פרוץ מהומות 1948 והוא התגייס בין המתגייסים לשירות מלא.

כמפקד לחם באומץ-לב במסגרת חטיבת "כרמלי" באזורי הגליל המערבי, הוכיח את כשרונותיו כמורה-דרך למובילי האספקה לקיבוץ יחיעם הנצור וכך גרם להצלתו. הועבר עם יחידתו לאזור ג'נין ושם נפל באחד הקרבות בשעת מילוי תפקידו, בשעה שיחידתו הותקפה קשה על-ידי העיראקים ב-3.6.1948 בשכבו פצוע קשה דרש מחבריו שטיפלו בו כי יוסיפו ללחום, משום שלו לא יוכלו לעזור. הועבר להר-הרצל בירושלים ב-3.8.1950.

אחרי מותו נולדה לו בת שנקראה על שמו, יוספה. דרגתו הועלתה לסרן לפי פקודת מטכ"ל.