רפאל היה איש בית - איש משפחה -במלוא משמעותו של הביטוי כבן בכור להוריו, השתלב רפאל בהחזקת הבית וכלכלת המשפחה כבר מגיל 13, וזאת - בשים לב למצב הכלכלי הקשה ותנאי מגורים ירודים. משפחה מרובת ילדים, בבית קטן, ללא חשמל וללא אמצעי קיום. במרוקו היה רפאל התומך העיקרי בכלכלת המשפחה. אבל העבודות -מזדמנות: חקלאיות לרוב, לפעמים אף בתעשיה כלשהי, כגון דריכת ענבים בגת (ברגלים, כמובן). לטוב ליבו של רפאל לא היה גבול. כבוד הורים -לא היה עבורו מצוות אנשים מלומדה. כל אשר לו היה להוריו. בשרות הצבאי, בכל תקופות המילואים - והוא שירת במילואים מעל ומעבר לנדרש -לא ערער על דברי מפקדיו. עשרים ואחת שנה שירת באותה יחידה, ולא חסר בעת שירותו אפילו יום אחד. ובביתו הוא, בעזרת ידי הזהב שלו - שעקבותיהן נכרות בבית, בכל פינה ובכל חפץ - טיפח רפאל את הבית ואת המשפחה שלו.