לאחר שכיבוש לטרון נכשל, במבצע "בן-נון" שלב א' ובמבצע "בן-נון" שלב ב', הוחלט להתקיף את לטרון מכיוון בלתי- צפוי, מדרום מזרח, על ידי כיבוש המשלטים החיוניים של הגזרה, מישלטים י"ג ו-י"ד.
הכוחות הפועלים בהתאם לתכנית היו גדוד 5 מ"הראל" וגדוד 3 מ"יפתח". גדוד 1 של "יפתח" צריך היה לפעול במגמת הטעיה ממערב ללטרון. בגלל קשיים מנהלתיים בהעברת גדוד 3 מחטיבת "יפתח" לגזרה נדחה המבצע מליל 7/8 ביוני ללי ה-8/9 ביוני.
גדוד 1 של "יפתח" פשט במגמת הטעיה לתוך הכפר עמואס ופוצץ גשרים על כביש רמאללה-לטרון, לאחר שבלילה הקודם כבש את אל-קובאב ופשט לכפרים עינבא, סלביט ובית-נובא. במגמת הטעיה הותקפה אף רמלה. חיל האויר ותותחנים תקפו מטרות שונות בגזרה.
המשימה העיקרית הוטלה על שני כוחות: הכוח הראשון, גדוד 5 "הראל", צריך היה לכבוש את משלט י"ג; הכוח השני, גדוד 3 "יפתח" צריך היה לעבור למשלט הכבוש ולתקוף ממנו את משלט י"ד, על מנת שלאחר כיבוש שני היעדים תנוצל ההצלחה והכוח יתקדם לעבר לטרון. לרגל טעות בזיהוי הערוץ המוביל למשלט י"ג תקף הכוח הראשון את מלשט י"ד. הכוח הצליח להיאחז במחצית היעד אך נאלץ לעמוד מול שלוש התקפות-נגד עזות של האויב אשר הסתייע באש ארטילרית מרוכזת על המשלט. הטעות בזיהוי היעד לא היתה ידועה במפקדת הצבא וזו פקדה על הכוח השני לנוע במהירות לעבר משלט י"ג. הכוח נע במבנה סגור, מבלי להתגלות. בקרבת משלט י"ג נתגלה. האש שנורתה מתוך יעד שצריך היה להיות, לפי הידיעות, בידינו, הפתיעה את הכוח ולאחר שהאויב פתח בהפגזה, ניתנה פקודת נסיגה. כשעה לאחר עלות השחר הוחלט להתיר גם את נסיגת הכוח הראשון, שלא ניתן להחליפו או לתגברו, מחשש פן לא יחזיר מעמד במשך היום בתוך מערך האויב. כדי לאבטח את הנסיגה ולאפשר חילוץ הנפגעים נכבש תחילה היעד כולו ורק לאחר מכן נסוג הכוח.
כך נסתיים ללא הצלחה הנסיון השלישי לכבוש את לטרון.