"קשה להשלים עם העובדה שיהושע כבר איננו, וכי לעולם לא נוכל לראותו יותר, כמו חי הוא עדיין עומד לפנינו, עם פניו המחייכים תמיד, בריא ומלא מרץ, כולו תוסס, מלא תוכניות, ושואף תמיד להגיע לשיאים, גם בכמות וגם באיכות. אף פעם לא שמענו מפיו שאיזו שהיא עבודה קשה בשבילו, כי הוא חי בזה. בצבא הסדיר הציעו לו לעבור קורס קצינים אך הוא סירב והעדיף לצאת להדרכה חקלאית.
אחרי גמר הצבא כשהציעו לו כמה וכמה פעמים, מטעם כוח אדם, לבחור לו תפקיד הנראה לו כמתאים, דחה זאת בביטול, כי לא איש השואף לקריירה היה. הוא היה איש עבודה מובהק ובה ראה את כל יעודו בחיים.
בשנים האחרונות התמסר כולו לענף גידול דבורים, אשר עליו רצה להתבסס, וראה בו את עתידו הכלכלי. הרבה זיעה, מרץ, ידע, והתמסרות השקיע והגיע לתוצאות מבטיחות. וכמה הוא שמח לקראת זה, שהנה עוד מעט והבית שלו יהיה גמור, והוא יגיע לנחלה ולמנוחה. והנה זכה רק קצת ליהנות ממחסן העבודה, המרווח והמסודר שהקים לפי כל כללי הטכניקה וההיגיינה, אבל את ביתו לחנוך לא זכה, כי באמצע בא האסון, נפסק פתיל חייו, הלך ולא חזר. ולנו ההורים ולכל בני המשפחה נשאר כאב עמוק בלב, וקשה להתנחם.
יהי זכרו ברוך לעד".