"חיים קצרים היו לו. עבדנו מספר שנים יחד והכרתי אותו מקרוב. חיים יסד קבוצה של סבלים, כולם יוצאי טורקיה, והיה חבר נאמן ומסור. ארגן ודאג לחבריו והצליח להרוויח את לחמו בכבוד. לא אשכח את דמותו הרזה ופניו המשופמים, את ארוחות הבוקר המשותפות, השפה הטורקית שקלחה והנעימה בנגינתה המיוחדת לסובבים. קשיי החיים וההתמודדות היומיומית לא הצליחו להפיג את שמחת החיים שסובבה אותנו. חיים ידע תמיד לספר על הבית, על ילדיו - כיצד יגדלו וידברו עברית ויהיו חיילים ואזרחים למופת במדינת ישראל. היה ציוני נאמן והרגיש שהעתיד יאיר לו פנים. עד שנפל..."