... בתגובה על הכרזת החלוקה על ידי עצרת האומות המאוחדות, החלה התפרעות של המוני ערבים. בעקבות ההתפרעויות באו פעולות איבה מחושבות יותר וקטלניות יותר, בעיקר ע"י צליפות והתקפות יריות; החדרת "מכונות תופת" לשטח היריב ופיצוצן; התקפות על שכונות ספר ורובעים מבודדים. שטח בנוי שימש כר נרחב לצלפים, לכן היה לצליפה חלק חשוב במערכה שניטשה בערים מעורבות.
באמצע מאי 1948 עבר האויב להתקפות ישירות על ירושלים. בדרום העיר פעלו יחידות הלגיון וכוחות מצרים בלתי-סדירים הם "האחים המוסלמים", אשר הגיעו לגזרה זו מצד חברון. היעד העיקרי להתקפות בגזרה זו היתה רמת-רחל, השוכנת על כיפה בקצה הדרומי של הרכס, מתלפיות ואבו-טור.
ב- 21/5/1948 נפתחה אש-תותחים כבדה על רמת רחל. אחדים מהבנינים ניצתו. הקשר הטלפוני של המטה עם העמדות נותק. אנשים רבים יצאו מכלל פעולה מחמת הלם. לפנות ערב שככה אש-התותחים, אולם למחרת בבוקר חודשה מצד צור-באהיר ומצד בית-לחם. לאחר ההרעשה פרצו ערבים למשק מצד גבעת- אליהו החולשת עליו מצד המנזר מר אליאס. חלק מן הכוח שלנו נסוג. אחר הצהרים נכבשה רמת-רחל בידי האויב. בו בלילה חזרה פלוגה מגדוד 1/עציוני ובהתקפת פתע כבשה את הנקודה מידי הערבים, שהיו עסוקים בביזה ובשוד. בו בלילה הוחלף מחדש חיל-השדה בחיל-משמר.
בשעות הצהרים החלה התסערות-אויב מחודשת על רמת-רחל. תגבורת שיצאה לנקודה לא הצליחה להגיע אליה. הפעם חדרו לתוכה הערבים מצד מזרח, מצד צור-באהיר, וכבשוה. שוב יצאה פלוגה מגדוד 1/עציוני להתקפת נגד וכבשה אותה מחדש בלילה אור ל-24 במאי.
רמת-רחל נמסרה ליחידת אצ"ל ולכיתה מגדוד 1/עציוני שיגנו עליה. הערבים עדיין לא אמרו נואש.
ב-24 במאי החלה ההתקפה השלישית. הפעם השתתפו בה כוחות גדולים יותר - לרבות משוריינים וחצאי-זחלים. באותו יום הצליחו הערבים להיאחז בפאה המזרחים של רמת-רחל. בשעות אחר הצהרים חזרה פלוגה ב' של גדוד 1/עציוני בשלישית לרמת-רחל, והחליפה את יחידת אצ"ל, כן הגיעה יחידה מגדוד 5 של חטיבת "הראל", אך אותו לילה לא תפסה עמדות. בהמשך כל יום ה-25 ניטשו התקפות במקום ובסביבתו. לפנות ערב נסוג האויב והרמה כולה נכבשה על ידינו מחדש.
קרבות מקומיים, יריות וצליפות נמשכו לעבר רמת-רחל ושכונת מקור חיים הסמוכה.