טוראי אליהו אלי כהנא ז"ל

הבקעה בשטח בנוי הינה לחימה קשה ביותר.
התחלת הפעולה נקבעה ל-02:00. ברגע שהפעלנו מספר מטענים של חומר נפץ החלה ההרעשה הירדנית. מאחר שהשטח היה מוכר לירדנים, היתה האש מטווחת היטב מראש וכבר מהמטחים הראשונים היו לנו עשרות נפגעים. והאנשים טענו: לפחות היינו מצליחים להרים את ה"עוזי", לזרוק רימון. אבל סתם כך להפגע ולהיות מפונה עוד לפני שהספקנו לעשות משהו - זה לא נקרא להשתתף בקרב. וזה מה שקרה לעשרות רבות של חבר'ה. כבר בשטחי הכינוס נורתה עליהם אש ארטילרית של תותחי 25 ליטראות, של מרגמות 81 מ'מ ופה ושם גם 120 מ'מ. הדבר הראשון שעשינו היה פינוי חלק מהנפגעים.
ב-2:20 התחלנו לתת את הסיוע הארטילרי והטנקים התקדמו במורד הרחוב ותפסו עמדות. כשרק החל להשמע רעש הטנקים פתח האויב באש לאורך כל הקו. ההפגזה הלכה והתחזקה. אני חושב שכחמש דקות אחרי התחלת המבצע נפל פגז ישיר על חדר הפיקוד. למזלנו הרב פגע הפגז בגג והאבנים עפו על שני קשרים. מרבית הכוחות נכנסו מיד תחת אש. הטנקיסטים - חלק גדול מהם תושבי ירושלים - התחילו לפתח את העמדות ואנו התקדמנו עם שני גדודים. גדוד אחד פעל בגזרת בית הספר לשוטרים (גבעת התחמושת) והשני בנחלת שמעון (שייך ג'ראח). היו צריכים להבקיע קו ראשון של עמדות אשר שלט באופן מוחלט על השטח הפתוח. היתה לנו תכנית לחדירה במקום מוסתר מגבעת התחמושת ומגבעת המבתר, כדי שנצטרך להלחם רק בגיזרה צרה. אבל גם בגזרה זו היו עשרות עמדות- יריה וכמות תחמושת ליד כל עמדה היתה עצומה. זו היתה מלחמת הכל בכל. זו היתה מלחמה פרועה ואכזרית, שדרשה מכל הלוחמים כולם את מלוא כוחות הנפש כדי לעמוד באש האיומה שכיסתה את השטח ותבעה דם אדם. אחרי ריכוך רציני של הטנקים, נחלשה ההפגזה הירדנית ויכולנו להתקדם לכיוון הגדרות. שלוש גדרות היינו צריכים לפרוץ. זחלנו על הסלעים כמו חפרפרות. על הגב מכביד הציוד הרב שנשאנו. ארגזי פעולה, מטעני חומר נפץ, שרשראות של כדורים, רימונים. האש נפתחה עלינו מאלף ואחד כיוונים. והשטח פתוח. מזל שהאש הירדנית היתה קצת גבוהה ויכולנו לזחול, להגיע קרוב לעמדה ולהשחיל פנימה, ממש מתחת לאש את הרימון. הרימון מתפוצץ. יש לך כמה שניות של תדהמה, של שקט - אז מרימים את הראש, מסתערים ומחסלים.
הגענו אל התעלות. אלה תעלות בטון, חפורות היטב. מלאות חיילים עם נשק. התפזרנו לפי כל הכללים וחיפינו אחד על השני. יורים לתוך התעלות. זורקים רימונים, התפוצצות. נכנסים פנימה ויורים "קצר". מי שזריז יותר - פוגע. גומרים תעלה מגיעים לבונקר. אם יש, משליחים ררנ"ט (רימון הנורה באמצעות רובה). אם לא - זורקים רימון. שוב צרור - וממשיכים...